אחת מהמטרות המרכזיות במכינה היא להעצים ולחשל את החניכ\ה. לחזק את תחושת "המסוגלות העצמית" שלו- האמונה שלו לעשות דברים בעולם ולהתמודד עם קשיים ומשברים.
במהלך המכינה חווה החניך קשיים רבים מאוד. המכינה היא תוכנית סופר מאתגרת. למשל, קושי לעזוב את הבית, קושי להפרד מההורים, קושי להסתדר עם אנשים אחרים, לו"ז עמוס, דרישות גבוהות, שיעורים מאתגרים, מסעות מפרכים ועוד…
אולם, בהדרגה מגלה החניך יותר ויותר כוחות התמודדות. כיצד זה קורה?
אחד הדברים שלומדים במכינה הוא שהקושי הוא אמנם "אובייקטיבי" (כלומר אכן יש קושי מסויים בעולם, במצב הדברים) אבל האופן "הסובייקטיבי" דרכו נתפוס את אותו קושי ישפיע מאוד על האמונה שלנו ביכולת שלנו להתמודד עם אותו קושי.
בעצם השאלה אם אני תופס את הבעיה כ"קושי" או כ"אתגר". אם אני תופס אותה כאתגר יש לי יותר סיכוי להתמודד איתה. למדנו, עם החניכים במכינות, שישנם ארבעה דברים שעוזרים לנו בראש ובלב להפוך את הקושי לאתגר. נציג ונדגים אותם דרך בעיה פשוטה יחסית: עליה קשה מאוד להר גבוה במסע ארוך.
- בחירה: אם אני בחרתי לעשות את המסע הזה מרצוני החופשי יש סיכוי גבוה בהרבה שאמצע את הכוחות לעליה המפרכת לעומת מצב בו מישהו מכריח אותי לצאת לטיול.
- משמעות: אם יש משמעות וסיבה ל"למה" אני עושה את הדרך הזו… זה יקל את הקשיים והם יהיו לאתגרים פתירים בד"כ.
- מסוגלות עצמית נרכשת : ככל שבעבר (הרחוק והקרוב) בחרתי להתמודד עם אתגרים ולא לוותר לעצמי אז הכוחות שלי יגדלו לקראת האתגר הבא.
- אחריות: ככל שמוטלת עלי אחריות כך הכוח שלי גדל. למפקד במסע יהיה יותר כוח התמודדות מאשר לחייל הזוטר כי האחריות מוטלת על כתפיו והוא לא יכול להישבר או לסגת.
צוות המכינה והתוכנית ההדרגתית במכינה מלווים את החניך, מעצימים אותו, מחזקים את המסוגלות העצמית שחלו. כך בונים חוסן ומסוגלות בתקופת המכינה.
